גן יעקב
שנת הקמה 1961, שיקום ופיתוח 2000 – 2006
מועצה מקומית ראש פינה
הראוי
בפגשנו גן היסטורי, ששורשיו נטועים עמוק בקרקע המקום, הרחק בזמן – מה מקומנו כמתכננים? האם כארכיאולוגים להעלות באוב את שרידי העבר?
האם כיזמים להשתמש בפוטנציאל ולצעוד עימו אל העכשיו? האם בכלל לגעת ולשנות או רק להכשיר את המקום באופן בטיחותי ולטפחו? מה הראוי?
תמונה לפני השיקום תמונה אחרי השיקום
המצוי
כארבעים שנה אחרי הקמתו, פגשנו את הגן כחלק מהכנת תכנית אב נופית לראש פנה. במהלכה למדנו את רוח המקום של המושבה והכרנו את רזיה.
גן יעקב היווה את השצ"פ המרכזי הצנוע במושבה עצמה. בנוסף אליו היה "גן הבנים" ששימש לטקסים, אזור ספורט ומתקנים ישנים ומעט פינות רחוב שטופחו.
באתר השחזור התפרשו "גן מר" ו"גן הברון" המוכרים כגנים היסטוריים.
גן יעקב משך אליו את ילדי השכונות ואנשיהן בעזרת מתקני משחק, אזור פתוח ומדושא וחורשת קק"ל מצלה.
בחגים ובמועדים יחודים כמו יום העצמאות, התכנסו אנשי המושבה יחד על המדשאות.
במפגשנו הראשון עם הגן שררה עזובה ואוירה של מקום שירד מגדולתו ונותר נכלם ומתגעגע.
דו שיח ההיכרות עם הגן, ניהלנו ראיון חד-צדדי, ללא תשובות ברורות ועם צורך להקשיב היטב לתחושות הבטן ולהתבונן במה שלא נראה.
האם מה שרואים כך היה מלכתחילה? מתי נעשו השינויים? האם קיר האבן נבנה כך מלכתחילה?
האם היו שלוש או ארבע טרסות? האם הכניסה המערבית היתה היחידה תמיד?
האמנם מתקני המשחק הנראים ממוקמים באקראי, שייכים לשלד הגן?
מה פה המהות ומה התוספת? איך תחת מעטה הזמן מזהים את האופי, את העיקר ?
הרעיו
ן
"דרך החוקר" מעקב בכתובים, בתמונות, ראיונות עם אנשים שגדלו במושבה, ליקוט חומר ומיונו.
הלכנו בדרך הזו ומצאנו מעט חומר בארכיון והרבה ידע משיחות עם אנשים. הבנו שמבנה הגן הבסיסי נשאר דומה לעבר, כשחורשת האורנים התווספה עם השנים ובתים נוספים הוקמו.
"דרך הדיג" תיעוד ורישום בגן עצמו.
מבצע בלשות ודייג בינות לשיחים ולתוספות. תיעוד במטרה לדייק – מה שייך למבנה ההיסטורי ומה הינו טלאים מאוחרים יותר.
הגדרנו מה נראה כמקורי ומה התווסף מאוחר יותר על גבי מדידה. יצרנו "מילון מונחים" של המקום – קיר, גדר, שביל, רשימת צמחיה וסוגי חללים.
"דרך החולם"
אחרי שיש מתווה, יש שפת חומרים, ישנה הבנה של הצרכים המשתנים והחדשים במאה ה- 21, מה עוד נדרש?
אותם כוחות החיים שזרמו בעורקי הגן, אותו ניחוח מיוחד שהיה בו ונרדם עם השנים, אותו קסם שנעלם.
בחרנו לחפשו באדם שעל שמו ולכבודו נוצר הגן – יעקב רובינשטיין או בשמו המוכר יותר "אבו פישל".
"אבו פישל" או בשם שנולד עימו –יעקב רובינשטיין היה ראש המועצה של ראש פנה בשנים 1955-1961.
סיגריה נצחית בין שפתיו, עם פתגמים ומשלים מזרחיים תחת שפם עבה ומטופח כנדרש.
אבו פישל היה בנה בכורה של "הכלה הראשונה" בראש פנה, דמות ססגונית שמספרים עליה כי גדל עם "העביה" וה"כפיה", כשבידו קוביות שש-בש ונרגילה.
לימים כשנעשה עסקן ציבור, אמר: "אתה שואל למה אני עוסק בצרכי ציבור? אתה רואה, זו האנדרטה לזכר בני ראש פנה, הנה גם השם של הילד שלי יגאל, בחור טוב היה.
ואני רוצה ששמו יהיה רשום לנצח על המצבה. אתה מבין? על מצבה חיה, מושבה חיה." (עיתון אומר, ט"ו בכסלו תשכ"א, 04/12/1960).
גן יעקב הוקם לזכרו זמן קצר לאחר מותו בשנת 1961.
החל
טנו להקדיש את "החלום" להמחשת החיים האלו – האוירה והרוח של ראש פנה, אותו תבלין היחודי למקום הזה בלבד.
זאת באמצעות סיפורים, מאמרי עיתון ותמונות מימיה הראשונים של ראש פנה מתוכם גדל וצמח אבו פישל. לשמר אותם דרך גן חיוני, מלא בפעילות, שמהווה מוקד משיכה לגילאים שונים.