פארק אגם כפר ברוך – תוכנית אב

 

30/05/2016

האגם המבורך

פארק אגם כפר ברוך – תוכנית אב

רקע כללי

אגם ברוך ממוקם בעמק יזרעאל, בצמוד לישובים כפר ברוך, היוגב ובסיס חיל האויר רמת דוד. האגם ממוקם במרחב חקלאי גדול ורצוף תחום על-ידי כבישים אזוריים (60, 65, 66) ותוואי רכב העמק. בתחום הפארק עוברים נחל קישון, נחל מזרע ונחל עדשים.

האגם הוקם בשנת 1953 כמאגר גיא על הקישון, במטרה לאגום מי שטפונות לצרכי השקיה חקלאית של ישובי האזור יחד עם ויסות שטפונות במורד נחל הקישון. הפעולות נעשו במסגרת מפעל מים ופתרונות ניקוז ויצרו נוף מים וצומח יחודיים שהיוו תחליף לנוף הביצתי. השפעה משמעותית של הקמת האגם היתה על אוכלוסיית העופות ובפרט העופות הנודדים.

בשנות השמונים של המאה העשרים התגלתה בעיה חמורה של המלחת קרקעות בעמק יזרעאל כחלק מבעיות הניקוז, דבר שגרם לפגיעה ביבולים החקלאיים ובקרקע. בשל בעיות אלו האגם יובש בשנות התשעים של המאה הקודמת ועל כשליש משטחו הוקם מאגר צד תפעולי כחלק ממערך משק המים והניקוז בעמק.

הנוף של מרחב אגם כפר ברוך השתנה מאד לאחר שיבש. אבדו נופי המים ובתי הגידול היחודיים שייצר. מראה המקום היום כולל שטחי מרעה, עצי אשל רבים שהולכים ומשתלטים על המקום, מאגר הצד ומתקן של חברת מקורות ונופי נחלים וסביבותיהם שנראים טבעיים יותר.

האתגר

הפרויקט כולל שטח של כ- 3,000 דונם בעלי 'אישיות מורכבת'. השטח הינו, בראש וראשונה, מפעל מים שנועד לווסת את מי השטפונות למנוע הצפות במורד הקישון. עם זאת, הן בשל ההיסטוריה הנופית והאקולוגית שלו והן בזכות הפוטנציאל שקיים עדיין, ניתן לפתח נופי מים יחודיים וליצור מערכת אקולוגית ונופית החיה בדו-קיום עם המערכת ההנדסית-ניקוזית.

אנו מדמים את מפגש הכוחות השונים הפועלים כאן: הנדסה-ניקוז-אקולוגיה-חקלאות-נוף-תיירות-התיישבות, כמו במבני המתיחה, מפגש של כוחות בכיוונים שונים היוצרים יחד מבנה חזק ויפה.

ליווי הפרויקט

בזכות יחודו של הפרויקט כפארק גדול ומורכב הנוגע בתחומים רבים, לווה התכנון בתהליך רחב של שיתוף ציבור ובועדת היגוי רחבה שהתכנסה מדי כמה חודשים וכללה את כל הגופים הרלוונטיים ובועדת היגוי מצומצמת שליוותה את התכנון באופן תדיר.

שאלות הבסיס

על מידת יחודיותו של השטח, יופי נופיו והפוטנציאל הגלום בו ישנה הסכמה בעיני כל מי שמתבונן בשטח. עם זאת, עולות שאלות רבות לגבי הפארק ומהותו: האם פארק בקנה מידה מקומי/אזורי או בינלאומי כדוגמת אגמון החולה? האם פארק אינטנסיבי בעיקרו או אקסטנסיבי? האם פארק טבע או פארק ששימושיו אחרים? מה מידת הקשר לישובים? את מי ישרת הפארק? האם ניתן לחבר בין השימושים ההנדסיים והתשתיות שקיימות בשטח ורעש המטוסים עם שימוש כמו פארק? איך חיים יחד חקלאות ופארק?

איך מתכננים פארק המקיים מערכת אקולוגית בשטח עם שימוש הנדסי ניקוזי ליד בסיס חיל אויר, בסמוך לישובים ולחקלאות אינטנסיבית?

הקשבה

קודם כל מקשיבים. מקשיבים לשטח, לנופיו, לצרכיו, לאתגריו, לרוח המקום. מקשיבים לאנשים – תושבי המקום, תושבי האזור, בעלי תפקידים באזור ובעלי תפקידים ברשויות ובגופים הרלוונטיים לפארק.

נעשה תהליך של שיתוף ציבור, הן במפגשים רחבים במליאה שהתכנסה במועצה אזורית עמק יזרעאל והן בקבוצות עבודה קטנות ובקבוצות נושאיות.

חקר

נעשה ניתוח מצב קיים בדיסציפלינות השונות, דבר שהיווה את הבסיס לגיבוש החזון ולתכנון לאור האפשרות לקונפליקטים ולמפגשים בעייתיים בין הצרכים השונים.

חזון – כתוצר של החלק הראשון של שיתוף הציבור

פארק בר קיימא בלב עמק יזרעאל, המשלב בתוכו ניהול מים, נוף חקלאי, אקולוגיה ושמירה על ערכי טבע יחודיים המונגשים לציבור תוך חיבור לקהילה, למורשת ולחינוך ויצירת עוגן תיירותי משמעותי בעמק.

פארק כזה או פארק כזה?

המשך שיתוף הציבור עסק בשאלת סוג הפארק. מתוך  האפשרויות שעלו מהדיסציפלינות השונות נבחנו שלוש אפשרויות. האם פארק מקומי "לב העמק" שעונה על שימושים של פארק חינוכי של טבע ונוף בסמוך לבתי הספר והישובים ונשאר ברובו אקסטנסיבי תוך טיפוח בתי הגידול השונים? האם פארק אזורי המושך אליו מבקרים מכל הצפון ונותן תשתיות מתאימות ומאפשר גם שימושים אינטנסיביים כפוטנציאל כלכלי למקום? או אולי פארק ארצי/בינלאומי בזכות בעלי הכנף היחודיים והעופות הנודדים ופעילויות אקסטרים אינטנסיביות שיפיקו רווח כלכלי מהמבקרים?

כמובן שבכל חלופה קיים המנעד העדין בין תועלת למחיר עבור תושבי האזור.

החלופה שנבחרה

נבחר לתכנן פארק "אזורי עם ניחוח מקומי". פארק המשלב את הגישות השונות: שימור ושיקום אופיו היחודי וערכיו המגוונים של המקום ויצירת חיבור עם הקהילה המקומית מחד, והפיכת האתר למשאב טבע נגיש בקנה מידה גדול, התורם למיתוג עמק יזרעאל והכלכלה המקומית מאידך.

עקרונות התכנון של הפארק מאחדים את הנושאים השונים – נוף, אקולוגיה, סטטוטוריקה, חקלאות, הידרולוגיה ותוכן. התכנון הנופי היוה את האיחוד במלאכת האריגה בין הנושאים השונים, בכדי להביא לתכנון מקיים ורב תחומי.

נופי המים השונים יכללו "סוואנה", בריכת חורף, אזורי סבך, נופי נחל – נחל הקישון, אחו לח ואזורים אינטנסיביים בצורת פלגי מים.

הפארק יקושר למערכת הטיול ושבילי האופניים האזוריים.

 

התנועה בפארק תהיה רגלית בעיקרה, כאשר במפגש בין החקלאות לפארק יהיו שבילים שישרתו אופניים ורכבים חשמליים.

מגדלי תצפית ישמשו את המבקרים לצפיה באזורים שאינם נגישים ושיש רצון למנוע מבקרים בהם, בשל רגישותם האקולוגית והרגישות בנושא הציפורים.

הפארק יתוכנן כפארק טבע ונוף שמהווה מפעל מים וניקוז פעיל. לשם כך, בשלב ראשון ייחפר לב השטח לצורך העמקתו ומניעת צבירת סחף. החפירה תהיה בסדר גודל של כ- 2 מיליון קוב.

השטח חולק ליחידות נוף שונות שבכל אחת מהן תוכנן בית גידול ותצורת נוף התואמת את מרכיבי השטח הספציפיים.

שטח הפארק מתחלק לאזורי פעילות אינטנסיבית ממערב לסכר של נחל הקישון והמאגר ואזורים אקסטנסיביים אקולוגיים ממזרח (רוב הפארק). חלוקה זו מאפשרת יצירת ויסות מבקרים באזורים הרגישים ושימוש באזורים הרגישים פחות לצורך פעילויות העשויות להפריע לתפקוד האקולוגי.

האזורים האינטנסיביים קרובים אל המבואה הראשית ומציעים פעילות בטווח הליכה קצר, לרבות פעילות ונוף מים בכל עונות השנה ממים מובאים, בריכות אקלום המדגימות את בתי הגידול השונים הקיימים במרחבי הפארק. כך מתאפשר למבקרים לחוות את חוויית הפארק כולו במסלולים מעגליים קצרים.

האזורים האקסטנסיביים מרוחקים יותר מהמבואה ומספקים נוף טבעי המשתנה מעונה לעונה. השוני נוצר בשל הדינמיקה בין תקופות ההצפה לגופי המים השונים שתוכננו. גופי המים יתמלאו בעת הצפה, כאשר עומק המים ומשך תפיסת המים יהיה תלוי במיקומם ובנפחם, בסוג אירוע ההצפה ובפעולות השאיבה של חברת מקורות.

התוכנית מאפשרת אזורים עם מים לאורך מרבית השנה, תוך שימת דגש על תכנון שימנע משיכה של ציפורים גדולות כמגבלה הנדרשת ע"י חיל האויר.

איך מכינים תוכנית אב שתהיה יותר מעוד חוברת במגירה?

שאלה טובה!

יוצרים מעגל רחב של שותפים. מכינים את התוכנית בשיתוף פעולה עם התושבים והרשויות. מחלקים את השטח ליחידות, כך שניתן לבצע בשלביות.

מכינים נספח יישום הבנוי מפרקים שונים של כל דיסציפלינה. הנספח מנסה לכוון הלכה למעשה איך להקים את הפארק באופן מציאותי ומעשי.

מה הלאה?

פארק אגם ברוך יכול להוות מקום יחודי ביותר בזכות גודלו הנרחב, התחושה שהינך בנוף טבעי "פראי" (למרות התשתיות באזור), מיקומו הנוח (שעה מת"א, חיפה, טבריה) ונופי המים המתוכננים עם איכויותיהם האקולוגיות והצפרויות היחודיות.

תוכנית האב הושלמה ותאומץ ע"י הרשויות כבסיס לתכנון מפורט, בתקוה שבמהרה.

הצפרים כבר כאן.

תעודת זהות
מיקום:  עמק יזרעאל, בסמוך לכפר ברוך ומושב היוגב
שטח הפרויקט:  כ- 3,000 דונם
מזמין:  רשות ניקוז ונחלים קישון

 

 

ועדת היגוי מלווה

מועצה אזורית עמק יזרעאל, קק"ל, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, העיריות והמועצות הסמוכות, חברת מקורות, חיל האויר, משרד התיירות.

צוות התכנון

ניהול:  אורבניקס בע"מ, ליגמ – פרויקטים סביבתיים בע"מ
תכנון – אדריכלות נוף טוך סרגוסי בע"מ, אדריכלית מובילה – לי נצר.
הידרולוגיה וניקוז:  אברי ליבנה – פלגי מים בע"מ
אקולוגיה:  פרופ' שריג גפני
חקלאות:  ד"ר לירון אמדור
סטטוטוריקה:  מיכל הלוי – א.ב. מתכננים
צפרות:  שי אגמון
תיירות חינוך וקהילה:  "פשוט"