קיים עם הרוח
היכרות עם הדיאלוג שלנו עם פרויקט טורבינות רוח בגולן
מאת: טלי טוך
שכבת השטח: רמת הגולן היא מישור נטוי המשתרע מגובה של כ- 200 מ' מתחת לפני הים בחוף הכנרת, ועולה עד לרום של 1,100 מ' מעל פני הים באזור הרי הגעש והגבול עם סוריה.
הרי הגעש המתרוממים מעל הרמה יוצרים תלים בגבהים יחסיים שבין 30 מ' עד 300 מ' בהר אביטל. הפרשי הגבהים יוצרים מגוון של אקלימים, בתי גידול ונופים. השכבתיות והריבוד של קילוחי בזלת מאפיינים את הגולן.
שכבת האדם: השכבתיות של ההיסטוריה האנושית בגולן מייצרת תמונות נוף אופייניות. בגולן פזורים ובולטים בנוף מאות דולמנים ומבנים מגליתים מבזלת מהתקופה של כ- 4,000 לפנה"ס. הגדול והידוע בהם הוא גלגל רפאים (רוג'ום אל הירי).
מהמאה השניה לפנה"ס רואים שרידים של שבטי היטורים ומימי המשנה והתלמוד שרידי ישובים יהודיים דוגמת גמלא.
מראות של קירות בזלת, ערימות סיקול ומבני אבן, ממשיכים להירקם לתמונת הנוף גם לאורך השלטון העותומני, התיישבות הצ'רקסים והבדואים ובהמשך גם בתקופת המנדט הבריטי והשלטון הסורי.
אחרי מלחמת ששת הימים החלה ההתיישבות הישראלית. פני הנוף קיבלו קווים חדשים של מרכיבים ביטחוניים: מוצבים, תעלות נ"ט, תצפיות, דרכים ביטחוניות, גידור מוקשים.
ישובים ישראליים הוקמו ויצרו נוף בנוי כפרי, נופי חקלאות שונים לפי האקלים המשתנה, תשתיות חדשות ודרכים. העיר קצרין הוקמה עם אזור תעשיה וגם הישובים הדרוזים התרחבו מצידם.
בנוסף לנוף הבנוי נוצר נוף חקלאי טיפוסי של טרסות ומאגרי מים גדולים ורבים. כיום חיים בגולן כ- 43,000 תושבים יהודים ודרוזים.
השכבה האישית: בשכבות שכבות בנויה גם ההיכרות שלי עם הגולן. כאישה צעירה חייתי בבי"ס שדה גולן במשך כמה שנים. היכרתי את הגולן דרך הרגליים והחושים מלפנות בוקר בשטח בסקר ארכיאולוגי ובהדרכת טיולים ובאמצעות החיים עצמם בקצרין.
הפרויקט הראשון שתכננתי כסטודנטית שנה שלישית לאדריכלות נוף היה בגולן. מנהל בי"ס שדה ביקש להקים תחנת האכלה לטורפים שתהיה בולטת, מוסתרת, משתלבת אך אטרקטיבית, מצומצמת אך גדולה.
לפני כ- 20 שנה, בימיו הראשונים של המשרד המשותף לתמי וינר סרגוסי ולי, עסקנו בהיבט החזותי במסגרת תסקיר השפעה על הסביבה של טורבינות רוח בגולן. לימים, כחלק ממסקנות הסקר, הוקמה חוות הרוח הקיימת בתל עסניה.
בשנים האחרונות היכרותנו המקצועית עם הגולן הלכה והועמקה דרך תכנון פרויקטים שונים בגולן.
שכבת הרוח: לפני כשנתיים פנה אלינו דני עמיר, כמרכז פרויקט תכנון טורבינות רוח בגולן מטעמה של חברת אנרגיית רוח נקיה, וביקש מאיתנו להיות אדריכלי נוף של הפרויקט.
אזור העבודה – צפון הגולן, אותו היכרתי היטב בעבר; נשוא העבודה – 62 – 75 טורבינות בגובה 135 מ' כולל הלהב וקו מתח גבוה שצריך לטפס מהעמק לרמה.
הקשר הראשון שלו היה עם אדר' עמית סגל ז"ל שעקב מחלתה לא החלה את עבודתה. זכורה לי היטב שיחת הטלפון עימה בה שיתפנו אחת את השניה במחשבות וברגשות הקשורים להצבת טורבינות בנוף פתוח ורגיש.
המגמות העולמיות בתחום אנרגיית הרוח מעידות על גידול שנתי ניכר (30%) בייצור חשמל בטכנולוגיה זו.
במסגרת ההכרה במשבר הסביבתי העולמי ותהליך התחממות כדור הארץ והצורך בצמצום פליטת גזי החממה וצורות אחרות של זיהום אוויר, גם ישראל פועלת לקידום ייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת.
אירופה היא היבשת המובילה בעולם בתחום אנרגיית הרוח ולפי הנתונים היא מספקת חשמל שווה ערך לצריכה של כ- 40 מיליון צרכנים ברחבי היבשת.
לפי הערכת איגוד הרוח האירופי, עד שנת 2020 נתון זה אמור לגדול ליותר מ- 195 מיליון – כמחצית מאוכלוסיית מערב אירופה. בארץ, משרד התשתיות, בתוכנית למשק החשמל, הציב יעד של ייצור חשמל באנרגיית מתחדשות של 10% מסך הייצור בשנת 2020.
גודלה ומיקומה של ישראל, מצבה הגיאו-פוליטי והיותה יצרנית גדולה יחסית של גז CO2, מייצרים מבחינתנו צורך בחשיבה אחרת. באותה נשימה נאמר גם שהשטחים הפתוחים האיכותיים אינם רבים יחסית לגודלה ולצפיפותה של ישראל.
לאחר שנתיים של עבודה מעמיקה בפרויקט, אנו מבינים כי תהליך החשיבה והתכנון בפתרונות סביבתיים מסוג זה הם עניין של איזונים, של נדבך על גבי נדבך, של פתרונות מורכבים ושקולים. אנו מבינים כי עבורנו זה דיאלוג של גישה בין אחריות סביבתית, צרכי האדם והשפעות נופיות.
טורבינות רוח הינן בעלות השפעה נופית-חזותית גבוהה. נוכחותן נובעת מעצם היותן מבנה ורטיקלי גבוה וממיקומן באתרים בעלי פוטנציאל רוח גבוה, שהם לרוב בעלי נצפות גבוהה ובשטחים פתוחים. בעשור האחרון התבססה בעולם מתודולוגיה משלימה להערכת ההשפעות הסביבתיות של חוות הרוח ובעיקר ההשפעות הנופיות.
בצוות עבודה עם דני עמיר ועמית שפירא למדנו מחקרים ודוגמאות ממקומות שונים בעולם. אנו עוסקים בפיתוח של שיטות הערכה להשפעות הנופיות-חזותיות כדי לאמוד את השפעתן של חוות רוח בגולן. זהו תהליך של הבנה וניתוח במטרה להציג בפני מקבלי החלטות את ההשפעות החזויות, להוביל לתכנון מיטבי שמתחשב בשטחים בעלי רגישות מיוחדת ולהמליץ על אמצעים להפחתת הדומיננטיות החזותית של הטורבינות וקו החשמל.
שכבת העבודה: מתוך ההיכרות עם הגולן ותחושת אחריות גדולה של פרויקט חדש, אנו עורכים סקר מקיף של ההשפעות הנופיות. האמצעים בהם אנו משתמשים: היכרות עם השטח דרך הרגליים, העיניים, המצלמה, הסקיצות, האנשים, הריחות. עבודת ניתוח ממוחשבת על גבי בסיסי נתונים שונים. הדמיות ממוחשבות וכאלו על גבי תמונות מהשטח. כמו כן, בעזרת תוכנה ייחודית (RDV System) ניתן לנתח את הנצפות, "לשוטט" בכל מקום נתון ברמת דיוק גבוהה ולראות באיזה אופן הטורבינות נצפות.
תהליך העבודה כולל לימוד והערכה של כל יחידת נוף עבור רגישות נופית, חשיבות סביבתית והערכה נופית. במקביל נעשה הניתוח הויזואלי הממוחשב והמעשי ממאות נקודות תצפית. בהמשך אנו בוחנים אפשרויות שונות להעברת קו המתח מהעמק לגולן ומגדירים אזורים בהם איננו ממליצים למקם טורבינות. לאחר שהפרישה תהיה מקובלת, אחרי הבדיקה בכל ההיבטים השונים (נופי סטטוטורי, חברתי וכו') נעסוק בנושא מזעור ההשפעה הנופית).
אחרי שנתיים אנו עדיין נמצאים בתהליך עבודה מול הות"ל. ישנן סוגיות נוספות שנבדקות ע"י אנשי מקצוע, שהבולטת ביניהן הינה סוגיית ההשפעה על עופות שונים ועטלפים.
במאמר זה הצגנו צוהר לנושא. ישנה רוח גבית מעודדת מצד גופים ירוקים רבים. כנראה שכבר "חלף כבר עם הרוח" המצב בו אנו יכולים להימנע מהצורך לראיה כוללת ו"קיים עם הרוח" זו אפשרות לדיאלוג בין שמירת נוף, אדם וקידמה.
